במכילתא לפרשת בא משווה המדרש שלושה נביאים: 
שלושה נביאים הם: אחד תבע כבוד האב וכבוד הבן; ואחד תבע כבוד האב ולא כבוד הבן; ואחד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב. 
ירמיהו תבע כבוד האב וכבוד הבן, שנאמר "נחנו פשענו ומרינו - אתה לא סלחת". לכך נכפלה נבואתו, שנאמר "ועוד נוסף עליהם דברים". 
אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן, שנאמר "קנא קינאתי לה' א-לוהי צ-באות". ומה נאמר? "ויאמר לך שוב מדרכך מדברה דמשק... ואת יהא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך". שאין תלמוד לומר "לנביא תחתיך", אלא: שאי אפשי בנבואתך. 
יונה תבע כבוד הבן ולא כבוד האב, שנאמר "ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמור" - שנית נדבר עמו, לא שלישית.

מדרש זה מראה שלושה טיפוסים של נביאים:

אליהו מוכיח את ישראל, מקנא לכבוד ה' - ואין ה' משאירו על כנו;
יונה מגן על ישראל בכל כוחו, עד כדי כך שהוא מנסה לברוח ולא למלא את שליחותו, וגם הוא מפסיק להיות נביא.
ורק ירמיהו ידע למצוא את האיזון: הוכיח את ישראל בשם ה', אך גם הגן על ישראל והתפלל בעדם.

אין עוד נביא שספרו משתף את הפן האישי של הנביא ,כמו בספר ירמיהו. בספר שומעים מה ה' אמר וגם תגובת ירמיהו-דעותיו, תפילותיו 

ירמיהו הנביא היחיד שמלווה חורבן
היחיד שנמצא פיזית בזמן שהחורבן מתרחש ממש.
הוא כאב את החורבן וסוער, דבריו לא הועילו למנוע את החורבן.(יחזקאל הי' בבבל)
הוא סבל הרבה בידי העם שרצו להרוג אותו, על נבואותיו הקשות.

ירמיהו היה צעיר מאד כשהתחיל לנבא ונבא 42 שנה. לא נודע ממה התפרנס, אבל לא היה עני מרוד – שכן, חנמאל פונה אליו לגאול שדה. ירמיהו הגיע לייאוש ורצה להתפטר משליחותו, אבל לא יכל.

ירמיהו היה נביא זעם ולכן לא אהבו אותו. הוא היה צריך להגיד דברים קשים מאד לעם, ולכן היה צורך להיות אמיץ מאד.

הקדשת ירמיהו ונבואותיו הראשונים:

ירמיהו (א, א)-(א, ד)

נער אנכי – היה צעיר
ויגע על פי – כמו בהקדשות ישעיהו ויחזקאל
מקל שקד
סיר נפוח

(א, י"ז-י"ט) – חיזוק לירמיהו בפני הרשעים

תקופת יאשיהו

נפילת אשור - משמעותה היא שישראל יותר חופשית, ולא כפופה לאחרים. זו חלון הזדמנות לחולל מהפכה במצב. יאשיהו מתחיל מהלך, וה' שולח את ירמיהו לתת תאוצה למהלך זה. יאשיהו היה הסיכוי האחרון להצלת מלכות יהודה מהחורבן והגלות.

המלך הוא הקובע והמשפיע בעם. לכן התקשורת העיקרית של הנביא היא מול המלך. אם המלך לא מוכן לראות אותו, זה סוף תפקיד הנביא.

דוגמה: אצל משה – כשפרעה אמר לו לא לחזור, זה היה סוף התקשורת ביניהם וסוף תפקידו מול פרעה.

בעקבות פעילותו, זכה יאשיהו לשבח שלא זכה לו אף מלך אחר. מל"ב (כ"ב ב) ומל"ב (כ"ג כ"ה). אבל לא הייתה תשובה שלמה - הייתה שנוי חיצוני בעם. מדרש איכ"ר - היו מסתירים את הע"ז.

ירמיהו מקונן על יאשיהו.

לפי הברייתא (בבא בתרא טו, ע"א), ירמיהו כתב ספרו וספר מלכים וקינות (מגילת איכה) והספרים קשורים זה בזה.

ס' מלכים, נכתב בידי ירמיהו, שליווה את החורבן, בא להסביר כיצד הגיע העם לחורבן. המדד העיקרי להערכת מלך הוא תרומתו או בלימתו לתהליך החורבן. ס' ירמיהו כולל את הנבואות וס' איכה כולל את הקינות.

כדי להבין את חלק מהתמודדותו, אפשר לעיין בפרקים ל"ב וי"ד-ט"ו. בשני המקורות רואים מה מבקש הקב"ה ממנו ושומעים תפילותיו.