Home | Study Groups | Articles | Events | Contact Us | |
You are here: Articles > 'יהושע פרק י |
  |
This article is also available to download as a Microsoft Word document by clicking here. בס"ד יהושע פרק י' ספר יהושע כולל בתוכו פרקי "כיבוש" (לאומי) ו"התנחלות" (שבטית). בפרק זה אנו עדיין נמצאים בפרקי הכיבוש הלאומי, המאופיינים בכמה הדגשים לשוניים*: הכתוב מדגיש את "כל העם" – ביטוי המראה על שיתוף מירבי בין כולם, "כל הארץ" – ביטוי המדבר על כיבוש כולל, וכן מדגיש את המחנה בגלגל – הבסיס לכל המלחמות, ואת יהושע כמנהיג, שתחתיו מאוחדים כל העם. דבר אחרון זה הנו בעל חשיבות רבה, שכן בידי מנהיג להוביל לאסון או להצלחה, דברים התלויים במידה רבה באופיו ובאופן התנהלותו. כל המאפיינים הלשוניים הנ"ל נמצאים בפרקנו. מה שגורם למלכים האלה להזדעזע כל כך ולרצות להלחם הוא שאם קודם לכן נטעה, אולי, המפלה בעי תקווה כלשהי שישראל לא תמיד מצליחים, הרי שכשממלכה גדולה כמו גבעון, שכל תושביה ידועים כגיבורים, משלימה עם ישראל – דבר זה הורס את התקווה.
מדוע הם פונים להלחם בגבעון ולא בישראל? המלחמה בגבעון יכולה להביא תועלת מכמה כיוונים: 1) כיבושה של גבעון יכול לעצור את ישראל מלהכנס דרך אזור זה. 2) אם נכבשה – לא תוכל גבעון לספק לישראל מקום מחסה, ציוד ומזון. 3) הרתעה לערים אחרות, שלא תכרותנה ברית עם ישראל. [יגאל אריאל בספרו "עוז וענווה" מוצא הקבלה בין מלחמת חמשת מלכי האמורי בארבע ערי הגבעונים פה לבין מלחמת אברהם (4 מלכי עילם עם 5 מלכי סדום) בבראשית]. הברית עם הגבעונים גררה את ישראל למלחמה שלא היתה אמורה להיות, מפני שהברית כולה היתה במרמה, אבל דווקא במהלך זה הובילה ההשגחה את ישראל לנצחון גדול. פסוקים ח'-י"א מלמדים שבמלחמה הזו נלחמים ה' וישראל. שילוב זה ראינו גם קודם: ביריחו – שליחת מרגלים מצד יהושע, נפילת החומות בנס ה'. בעי – יהושע מכין מארב בלילה, מחלק העם לשני ראשים וכו', ה' נותנם בידי יהושע לאחר שנטה ידו בכידון במשך כל זמן הלחימה. פסוקים אלה, החוזרים על שרש נ.ת.ן והמדגישים נתינת הגויים בידי ישראל, חוזרים על פסוקי ההבטחה בענין זה בספר דברים: "ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם"... (ז', א-ב), "ואכלת את כל העמים אשר ה' אלקיך נותן לך לא תחס עינך עליהם... ונתנם ה' אלקיך לפניך והמם מהומה גדולה עד השמדם"... (ז', ט"ז-כ"ו). פסוק אחרון זה מתחבר אל ענייננו במיוחד לאור הכתוב בפסוק י': "ויהמם ה' לפני ישראל". * ראה : ישראל רוזנסון, עיונים בספר יהושע, הוצ' המכון התורני שליד מכללת ליפשיץ, ירושלים מה המקום של כל הנסים הגלויים האלה בכיבוש הארץ? הרי גם אם ינצחו בכל המלחמות האלה בלי נסים גלויים יחושו שזה נס לנצח את כל העמים החזקים האלה, כמו שהרגישו רבים מאתנו למשל במלחמת ששת הימים?! לענין זה ישנן כמה תשובות: מטרתם של נסים רבים היא חיזוק האמונה. גם כאן – כשהאמונה בה' מתחזקת – שמירת המצוות מתחזקת. ישיבתם של ישראל בארץ תלויה בכך, שהרי כבר נאמר שהארץ לא יכולה לסבול מעשים של תועבה ותקיא מעליה עושי מעשים כאלה. התנהגות של קדושה היא הבסיס לישיבת ישראל בארץ. עוד – ישראל צריכים לדעת שלא בצדקתם הם יורשים את הארץ, ולא בכוחם, אלא ברשעת הגויים (דב' ט', א-ה). רמב"ן (שם) אומר ... ואתה צריך לדעת ולהאמין... שלא תוכל לעבור עליהם כלל, עד שתדע בלבבך שה' הוא אש אוכלה והוא ישמידם ויכניעם – לא כוחך – וזה רמז למה שאמר "וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים", וכן אמר..."כי ה' נלחם לישראל". לנסים יש גם אפקט מאד ברור על הגויים, המפחדים מבני ישראל. גם להם ברור שזו לא מלחמה רגילה. מלמעלה ארץ ישראל ניתנת לעם ישראל. הנסים הגדולים מצביעים על חשיבותו של זמן זה בהיסטוריה של עם ישראל – הזמן בו עם ישראל מקבל את ארצו, הארץ שהובטחה לאבותיו. במלחמה זו נדרש העם לא רק לכיבוש המקום אלא גם להשמדת האוכלוסיה. דבר זה אפשרי רק במסגרת ברורה של מלחמת ה'. דבר זה אינו יכול להפוך לדגם החוזר על עצמו במלחמות אחרות. לאור זאת אפשר אולי לשאול: כאן כתוב "כי ה' נלחם לישראל", אך גם ישראל נלחמים. כשבני ישראל יצאו ממצרים הפסוק אומר: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". מדוע כאן אין מלחמת ה' בלבד והעם משתתף בלחימה? מעבר לכך שבני ישראל צריכים להתרגל לחיים בדרך הטבע, כפי שיהיו להם בארץ, חשובה השתתפות ישראל, כי אם הכיבוש כולו היה נסי לא היתה משתרשת בלבנו תחושת "חזקה" על הארץ כפי שצריכה להיות. מלחמה מצדנו מצד אחד וע"י נסים גלויים מצד שני הם שני הצדדים של ה"חזקה" של עם ישראל על הארץ. "שמש בגבעון דום"... הנס הזה מעורר שאלות רבות, כגון: מערכת השמש והירח היא מערכת שמשפיעה על כל העולם. האם גם במטולה ובזימבבואה עמדו משתאים? האם היה זה נס מקומי או נס שהשפיע על כל העולם? נתחיל בשאלת השמש והירח. דעה אחת אומרת שהשמש עוד לא שקעה וירח כבר התחיל לעלות, ולכן היה צריך לבקש משניהם שיעצרו (מצודת דוד). אברבנאל מסביר שאם השמש תעצור והירח ימשיך הוא ידחוק את השמש ממקומה, כדרך הטבע, ולכן התפלל ששניהם יעצרו. מדוע היה צריך יהושע בכלל לבקש על הנס הזה? יהושע הבין את חשיבות ההכרעה, ולכן רצה לנצל את ההצלחה ולהמשיך עד להכרעה. ההכרעה באותו יום אפשרה לישראל להשתלט אח"כ על כל דרום הארץ. [דוגמה היסטורית נוספת: בספר מכבים מסופר על מלחמת יהודה המכבי באמאוס. יהודה ואנשיו הכו בהצלחה את מחנה היוונים, אבל אז אמר יהודה לחיילים: אל תחמדו את השלל. עדיין מלחמה נגדנו. רק לאחר התשועה הגדולה במלחמה יכלו להתפנות לכך]. נחזור לשאלה הראשונה: האם היה זה נס מקומי או בכל העולם? גם רלב"ג תוהה: איך מיישבים את הפסוק "ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם לישראל" עם הפסוק "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים. לכל האותו והמופתים... אשר עשה משה לעיני כל ישראל" (דב' ל"ד)? יגאל אריאל בספרו "עוז וענווה" מצביע על פרטים מעניינים בהשוואה בין הנסים בפרק זה לנסי יציאת מצרים. אתמקד כרגע בפרט אחד מתוך השוואה זו:
"אז ישיר משה" מול "אז ידבר יהושע לה'". לכאורה אין מקום להשוואה, שכן משה שר ומשבח את ה' ויהושע מדבר-מבקש משהו.
אלא שחז"ל והפרשנים אומרים שגם אצל יהושע מדובר בשירה. היכן מילות השירה? פסוק ט"ו המתאר את חזרתם לגלגל מיד לאחר בקשת הנס נראה שלא במקומו, שכן בוודאי היתה הלחימה שבאה עם היווצרות הנס והמתוארת בפסוקים הבאים, לפני חזרתם לגלגל. הפרשנים אכן אומרים שפסוק זה מתייחס לשיבתם לגלגל לאחר כל המלחמות שבפרק. פסוק זה חוזר באותה לשון בסוף הפרק.
הלחימה מתוארת במילים מועטות באופן מפתיע, ואולי דווקא התיאור "לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו" הוא המביע בצורה החזקה ביותר את תוצאות הלחימה. איש מהם לא אמר אף מלה כנגד ישראל כי נפל פחדם על הכל.
ה"טיפול" בחמשת המלכים שבא עתה קשה להבנה מנקודת הראות שלנו היום. מדוע להשפיל את המלכים ע"י שימת רגליהם על צוואריהם מיד לפני הריגתם?
הפרשנים שאצלם מצאתי התייחסות לכך הולכים כולם באותו כיוון: יש בזה משום מורא לעמים מפני ישראל, ומאידך חיזוק של ישראל ורוח הלחימה שלהם. יש המזכירים התקיימות ברכת ה' למשה "ואתה על במותימו תדרך" (דב' ל"ג, כט), וגם את הפסוקים "עד אשית אויביך הדום לרגליך" בנבואה לדוד ו"ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו" שבתהלים מ"ז, ב. |
  |
About Us | Site Map | Contact Us |